פרויקט 75 בא כהמשך לפרויקט הכרזת העצמאות  שהוא קריאה על מפלגתית לכל מי שמגדיר עצמו כתומך ביסודות הליברליים שבמגילת העצמאות. 

(א) פרוייקט 75  מציע פתרון ייחודי של המשבר המשפטי כאשר הפערים בין הגושים השונים בלתי ניתנים לגישור בדרך של פשרות סמנטיות מינוריות. (ב) חמש מערכות בחירות בשלוש שנים מוכיחות כי עקרונותיה הליברליים של מגילת העצמאות נתונים בסכנה מוחשית ומיידית, מכיוון שהוכח שוב, ושוב, ושוב, ושוב כי אין די במכנה הליברלי המשותף בכדי לאחד נוכח פני המציאות את הרוב הליברלי ההולך ונשחק.  (ג)  ברור כי תוצאות הבחירות האחרונות משקפות אי אמון במערכת המשפט מצד שכבות נרחבות למדי בציבור הישראלי. (ד) במאבק הכוחות הנוכחי, הזרוע המחוקקת נהנית מלגיטימציה עמוקה יותר, גם מכיוון שהשינויים במערכת המשפט עמדו במרכז מערכות הבחירות, ובעיקר מכיוון שנבחרי הציבור נבחרים בבחירות כלליות, בעוד שהשופטים ממונים באמצעות ועדה. (ה) נקודת פתיחה זו מונעת ממערכת המשפט את עומק הלגיטימציה הנחוץ, בדעת הקהל, בכדי להשפיע בפועל על זהותו של ראש ממשלה שהוא נבחר ציבור. (ו) בנוסף, פרשות שונות שהתפרסמו בהקשר למינוי שופטים, פגעו עמוקות באמון הציבור, גם בקרב חלקים ממנו אשר תומכים כברירת מחדל במערכת המשפט. (ז) מחד, הרשעת ראש ממשלה, ראש המפלגה הגדולה ביותר, וראש הגוש הגדול ביותר, עלולה לגרום לאזרחים רבים לתחושה בלתי הפיכה של ניכור משיטת הממשל הנהוגה בישראל (ח) מאידך, גם זיכוי עלול לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט, במיוחד אם הזיכוי יגיע על רקע החלשת הרשות השופטת (ט) מכאן שבמלכוד שנוצר בשנת 2022 מערכת המשפט צפויה להמשיך ולהיפגע בין אם תרשיע, ובין אם תזכה. (י) יתר על כן, הנזק הוודאי שנגרם מההעמדה לדין, ובעיקר ההחלשה הצפויה של מערכת המשפט, כבר עולה על תוחלת התועלת של פסק הדין; לכן - לשם הגנה על הרשות השופטת, ועל מערכת אכיפת החוק אשר תחת הרשות המבצעת - יש להפסיק את ההליך המשפטי בקונצנזוס ציבורי רחב, שתכליתו חיזוק שלטון החוק, וכינון חוקה נאורה. (יא) בכוחו של מעשה גדול זה - כינון חוקה נאורה - לגרום לנבחרי הציבור הליברליים להתעלות מעל למחלוקות הבין גושיות  - וזאת מבלי לחייב ישיבה משותפת בקואליציה. (יב) החתימה על נוסח החוקה  תהווה כרטיס כניסה אישי על-מפלגתי לדפי ההיסטוריה, וברור כי עבור נבחרי ציבור אין הישג גדול יותר מחתימה על החוקה, שתאושרר לאחר מכן במשאל עם.

 

עיקרי התכנית
2022<#75

מטרת פרויקט 75 היא לפתור את המשבר החוקתי  באמצעות חקיקת חוקה נאורה בשנת ה- 75 לעצמאות.

בכוחו של הישג היסטורי זה - כינון חוקה - לגמד מחלוקות, ולגבש הסכמות עקרוניות ברוח מגילת העצמאות. חוק החנינה הכללית יאפשר לאתחל הן את המערכת המשפטית, והן את המערכת הפוליטית.

(א) לחזק את מעמד הרשות השופטת; שופטים יבחרו בבחירות עקיפות על ידי שבעים אלקטורים ראויים ומתאימים לתפקיד זה. האלקטורים יעמדו בדרישות מחמירות של השכלה אקדמית, ניסיון ניהולי, וידע רלוונטי. כאלקטורים יכהנו פרופסורים בכירים, קצינים בכירים בדימוס, עובדי מדינה בכירים בדימוס, אנשי רוח בולטים בתחומם, וכיוצב'. לשם יציבות ויעילות עבודת חבר הממנים, האלקטורים יבחרו יחד עם הבחירות לרשויות המקומיות. על האלקטורים תחול תקופת צינון משמעותית בכניסה לפוליטיקה, או למערכת המשפט. יוסבר כי בחירות עקיפות הן האפשרות הטובה ביותר; בחירת שופטים בבחירות ישירות אינה רצויה מכיוון שהיא תוביל לפופוליזם של מערכת המשפט, ותאלץ שופטים לנהוג בדומה לפוליטיקאים, בכדי להיבחר. מינוי שופטים באמצעות פוליטיקאים משמעו הכפפת הזרוע השופטת לזרוע המבצעת, עד כדי איחוד רשויות ואבדן הבלמים. רק בחירות עקיפות תאפשרנה להביא לידי ביטוי את חכמת-ההמון תוך הגנה מפני תופעת-העדר, ומפני תופעות בלתי רצויות אחרות. 

(ב) לחזק את עצמאות הרשות השופטת; זאת באמצעות חיזוק עצמאותה הכלכלית והוספת תקנים. תקציב הרשות השופטת יהא בלתי תלוי ברשות המבצעת (הוא יקבע בנוסחה פשוטה לחישוב כפונקציה של נתוני המאקרו של המשק). מספר התקנים הקבועים והזמניים יקבע אף הוא בנוסחה פשוטה (כגון: מספר התיקים הפתוחים חלקי 12). מספר התיקים הפתוחים לשופט יוגבל בחוק לכמות סבירה (כגון 12 תיקים בזמן נתון). לשכר השופטים יתווסף רכיב משמעותי כפונקציה של מצוינות, לצורך איזון התחרות עם המגזר הפרטי. רכיב שכר זה יקבע על פי פרמטרים אחידים, מדידים, ופומביים, על מצוינות בידע, ועל מצוינות בפרקטיקה. 

(א) לרגל שנת ה- 75 להקמת מדינת ישראל, ולעתיד במרווחים של כל 25 שנים תוכרז חנינה כללית, במסגרתה אסירים ישוחררו על תנאי, הליכים כנגד נאשמים יופסקו על תנאי, וחקירות תתמקדנה בעבירות חדשות.

(ב) חוק החנינה הכללית יחול אוטומטית, למעט במקרים שעניינם מסוכנות ברורה וממשית לציבור, או למי מפרטיו. יודגש כי לא תהא חנינה אוטומטית על עבירות כגון אלימות, טרור, פגיעה בחסרי ישע, וכיוצב'.  בעניינים אלו יהא נשיא המדינה מוסמך ליזום, ורשאי להעניק חנינה לפי שיקול דעתו, לאחר קבלת חוות דעת מגורמי המקצוע.

 

 

 

 

 

לסיכום:

 

 

#75>2022

פורסם:

 

 

 

 

 

 

 

 

תיוג: